גורמי סיכון שלא ניתנים לשינוי
1. מין – בהיותך אישה הינך חשופה פי 100 יותר מגבר לסרטן השד, עקב העובדה שתאי השד רגישים לשינויים בהורמונים הנשיים (אסטרוגן, פרוגסטרון).
2. גיל – הסיכון ללקות בסרטן השד עולה עם הגיל. 1 מתוך 8 סרטני שד מתגלה בנשים מתחת לגיל 45 כאשר 2/3 נשים בעלות סרטן שד פולשני הינן בגיל 55 ומעלה.
3. גורמי סיכון תורשתיים – כ- 10%- 5% מסרטני השד נחשבים כתורשתיים ונגרמים ישירות משינויים גנטיים (מוטציות) העוברות בתורשה מההורים.
4. BRCA1/BRCA2 – המוטציות התורשתיות הנפוצות ביותר קשורות לגנים מסוג BRCA1/2. באופן נורמאלי, גנים אלו עוזרים לגוף למנוע סרטן ע"י יצירת חלבונים השומרים שהתאים לא יגדלו באופן בלתי מבוקר.
למרות זאת, אם גן כזה שעבר מוטציה בתורשה מההורים יעלה את הסיכון לסרטן השד. נשים שקיבלו בתורשה גנים מסוג 1+2 שעברו מוטציות, מעלות את הסיכון ללקות בסרטן השד בכ-80%, ובד"כ בגיל צעיר יותר מנשים שלא קיבלו בתורשה את הגנים בעלי מוטציות אלו. נשים עם מוטציות אלו, מעלות את הסיכון להתפתחות סרטן השחלות. לנשים אשכנזיות יהודיות קיים סיכון רב יותר.
קיימים גם גנים אחרים הקשורים לסרטן השד, אך סיכויהם לפתח את המחלה נמוכים בהרבה.
5. ATM – גן זה בד"כ עוזר לתיקון DNA פגום. המוטציה של גן זה נמצאה במשפחות בעלות אחוזי סרטן גבוהים.
6. P53 – מוטציות תורשתיות של גן P53 המיועד לדיכוי גידולים גם כן יכול "לתרום" להתפתחות סרטן השד וסרטנים אחרים (לויקמיה, גידולים במח, סרטן העצמות).
7. PTEN – גן העוזר בד"כ לניטור גדילת תאים. מוטציה בגן זה גורמת להעלאת סיכון לגידולים שפירים וממאירים בשד (תסמונת COWDEN).
8. היסטוריה משפחתית – הסיכון להתפתחות סרטן השד הוא גבוה יותר אצל נשים בעלות קשר דם לקרובים שחלו במחלה. קירבה מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת) מכפילה את הסיכון. אם 2 קרובות משפחה מדרגה 1 חלו במחלה, הסיכון לאותה אישה יגבר פי 5.
ל- 30%- 20% מהנשים עם סרטן השד יש אדם נוסף במשפחה עם סרטן השד. ראוי לציין כי זה אומר של- 80%- 70% מהנשים שלוקות בסרטן השד, אין היסטוריה משפחתית למחלה.